ב- ע"א (י-ם) 518/95[1] קבעה כב' הרשמת תמר נמרודי כי על השיק לא נרשם שהוא לביטחון בלבד, ולפיכך דחתה ההתנגדות. על קביעה זו הוגש ערעור.
בא-כוח המערערים טען כי די להראות "הגנה לכאורה" וכי לא היה מקום להתייחס למהימנות ולקביעות עובדתיות, שכן מדובר בהליך ביניים. עוד טען בא-כוח המערערים כי אין חשיבות לשאלה, אם צויין על השטר כי זה שטר ביטחון, אלא יש להתייחס למהות ההתקשרות. מנגד טוענת המשיבה כי המערערים מנסים לתרץ את העובדה כי לא כובד השיק שלהם עקב הוראת ביטול.
בעניין רן כהן השופטת ד' וכסלר קבעה:
"הגעתי למסקנה, כי יש לקבל את טענות בא-כוח המערערים... בשלב זה, אכן לא היה מקום להיכנס לשאלת המהימנות ואכן, לא הוכחה הגנת בדים. העובדה שכב' הרשמת לא האמינה למערערים אינה מספיקה כדי לא לאפשר להם להתגונן. אכן במסגרת בקשת רשות להתגונן ניתן לטעון גם בעל-פה, בעיקר כאשר לפי המצב שנוצר לא מתיישבות האפשרויות הבאות: גם שכל התשלומים שולמו וגם שהשיקים אינם לביטחון. לצורך הבהרת עניין זה, יש לשמוע את המשפט בצורת הגשת ראיות מסודרת כדי שניתן יהיה להביא ראיות משני הצדדים" (ההדגשות אינן במקור).
השאלה היחידה שיש לשאול עצמנו בבקשה למתן רשות להתגונן היא האם יוכל המבקש לזכות במשפט, אם יתברר המשפט בסדר דין רגיל? אם כן, זכאי המבקש לרשות להתגונן, על-מנת שהעניין יעבור לאפיקים של משפט רגיל, רק בו יפסוק בית-המשפט, אחרי גביית העדויות, בגוף המחלוקת.
יודגש, כי בדיון בבקשת רשות להתגונן אין בודקים אם וכיצד יעלה בידי המבקש להוכיח את טענותיו וכי די שהצביע על הגנה אפשרית ולו בדוחק לצורך מתן רשות להתגונן.
ב- בש"א (ת"א-יפו) 141153/99[2] קבע בית-המשפט כי בדיון בבקשת רשות להתגונן שומה על המבקש "על סיכויים לכאורה לטענתו כי המשיבה אינה רשאית להיפרע הימנו". זאת ועוד. ההלכה ידועה היא, כי בשלב הדיון בבקשת רשות להתגונן, בית-המשפט, לא יכנס לבירור אמיתותן של העובדות, הנטענות בתצהיר התומך בבקשת המבקש, ודי לה לגרסתו שתעמוד לכאורה ולא תקרוס תחתיה לפני מתקפת החקירה הנגדית על התצהיר. בית-המשפט יבחן אז רק את השאלה אם גרסת הנתבע, בהנחה שתוכח, יש בה עילת הגנה מפני תביעת התובע.
ולעניין זה נקבע ב- ע"א 507/85[3] כי "די לו למבקש רשות להתגונן, אם יראה הגנה אפשרית ולו בדוחק, כלפי התביעה המוגשת כלפיו. בשלב זה של הדיון אין מוטל עליו להראות כיצד יעלה בידיו להוכיח את טענותיו."
--------------------------------------------------------------------------------
[1] ע"א (י-ם) 518/95 רן כהן ואח' נ' יהודית נחמיאס, תק-מח 96(2) 2351 (1996).
[2] בש"א (ת"א-יפו) 141153/99 סולימני אברהם ובניו נ' דולב חברה למימון רכב בע"מ, תק-של 2004(3) 2342 (2004).
[3] ע"א 507/85 פנון נ' שטראוס חברה לשיווק (חש"ל) בע"מ, פ"ד מג(1) 106 (1989).
בא-כוח המערערים טען כי די להראות "הגנה לכאורה" וכי לא היה מקום להתייחס למהימנות ולקביעות עובדתיות, שכן מדובר בהליך ביניים. עוד טען בא-כוח המערערים כי אין חשיבות לשאלה, אם צויין על השטר כי זה שטר ביטחון, אלא יש להתייחס למהות ההתקשרות. מנגד טוענת המשיבה כי המערערים מנסים לתרץ את העובדה כי לא כובד השיק שלהם עקב הוראת ביטול.
בעניין רן כהן השופטת ד' וכסלר קבעה:
"הגעתי למסקנה, כי יש לקבל את טענות בא-כוח המערערים... בשלב זה, אכן לא היה מקום להיכנס לשאלת המהימנות ואכן, לא הוכחה הגנת בדים. העובדה שכב' הרשמת לא האמינה למערערים אינה מספיקה כדי לא לאפשר להם להתגונן. אכן במסגרת בקשת רשות להתגונן ניתן לטעון גם בעל-פה, בעיקר כאשר לפי המצב שנוצר לא מתיישבות האפשרויות הבאות: גם שכל התשלומים שולמו וגם שהשיקים אינם לביטחון. לצורך הבהרת עניין זה, יש לשמוע את המשפט בצורת הגשת ראיות מסודרת כדי שניתן יהיה להביא ראיות משני הצדדים" (ההדגשות אינן במקור).
השאלה היחידה שיש לשאול עצמנו בבקשה למתן רשות להתגונן היא האם יוכל המבקש לזכות במשפט, אם יתברר המשפט בסדר דין רגיל? אם כן, זכאי המבקש לרשות להתגונן, על-מנת שהעניין יעבור לאפיקים של משפט רגיל, רק בו יפסוק בית-המשפט, אחרי גביית העדויות, בגוף המחלוקת.
יודגש, כי בדיון בבקשת רשות להתגונן אין בודקים אם וכיצד יעלה בידי המבקש להוכיח את טענותיו וכי די שהצביע על הגנה אפשרית ולו בדוחק לצורך מתן רשות להתגונן.
ב- בש"א (ת"א-יפו) 141153/99[2] קבע בית-המשפט כי בדיון בבקשת רשות להתגונן שומה על המבקש "על סיכויים לכאורה לטענתו כי המשיבה אינה רשאית להיפרע הימנו". זאת ועוד. ההלכה ידועה היא, כי בשלב הדיון בבקשת רשות להתגונן, בית-המשפט, לא יכנס לבירור אמיתותן של העובדות, הנטענות בתצהיר התומך בבקשת המבקש, ודי לה לגרסתו שתעמוד לכאורה ולא תקרוס תחתיה לפני מתקפת החקירה הנגדית על התצהיר. בית-המשפט יבחן אז רק את השאלה אם גרסת הנתבע, בהנחה שתוכח, יש בה עילת הגנה מפני תביעת התובע.
ולעניין זה נקבע ב- ע"א 507/85[3] כי "די לו למבקש רשות להתגונן, אם יראה הגנה אפשרית ולו בדוחק, כלפי התביעה המוגשת כלפיו. בשלב זה של הדיון אין מוטל עליו להראות כיצד יעלה בידיו להוכיח את טענותיו."
--------------------------------------------------------------------------------
[1] ע"א (י-ם) 518/95 רן כהן ואח' נ' יהודית נחמיאס, תק-מח 96(2) 2351 (1996).
[2] בש"א (ת"א-יפו) 141153/99 סולימני אברהם ובניו נ' דולב חברה למימון רכב בע"מ, תק-של 2004(3) 2342 (2004).
[3] ע"א 507/85 פנון נ' שטראוס חברה לשיווק (חש"ל) בע"מ, פ"ד מג(1) 106 (1989).
המשרד ממוקם ברח' ז'בוטינסקי 155, בית נח, קומה 1, בנין בית משפט לענייני משפחה ברמת-גן.
המשרד עוסק בשני תחומים עיקריים: משפחה והוצאה לפועל/שטרות.
עו"ד שלומי נרקיס הינו מגשר מוסמך מטעם לשכת עורכי הדין.
עורכי הדין שלומי נרקיס ואיריס מרקוס מייצגים בכל הערכאות המשפטיות, החל מבית המשפט השלום ועד לבית המשפט העליון לרבות בית משפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני.
עורכי הדין שלומי נרקיס ואיריס מרקוס, הוציאו תחת ידם ספרים רבים בתחום דיני המשפחה, בנקאות, מקרקעין ומשפט פלילי.
באתר האינטרנט תוכל/י למצוא, מאמרים רבים בתחום המשפחה והבנקאות/שטרות פרי עיטם של עורכי הדין שלומי נרקיס ואיריס מרקוס.
אתר אינטרנט: http://www.shlomi-narkis.co.il
המשרד עוסק בשני תחומים עיקריים: משפחה והוצאה לפועל/שטרות.
עו"ד שלומי נרקיס הינו מגשר מוסמך מטעם לשכת עורכי הדין.
עורכי הדין שלומי נרקיס ואיריס מרקוס מייצגים בכל הערכאות המשפטיות, החל מבית המשפט השלום ועד לבית המשפט העליון לרבות בית משפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני.
עורכי הדין שלומי נרקיס ואיריס מרקוס, הוציאו תחת ידם ספרים רבים בתחום דיני המשפחה, בנקאות, מקרקעין ומשפט פלילי.
באתר האינטרנט תוכל/י למצוא, מאמרים רבים בתחום המשפחה והבנקאות/שטרות פרי עיטם של עורכי הדין שלומי נרקיס ואיריס מרקוס.
אתר אינטרנט: http://www.shlomi-narkis.co.il